נפרדים כזוג.
נשארים הורים.
גירושין משנים את החיים של המשפחה כולה. גם כשהם נעשים בהסכמה, הילדים ירגישו את השינוי. השאלה אינה רק אם תהיה השפעה, אלא איך ייראו החיים בתוך השינוי ובאיזו עוצמה יתנהל הקונפליקט.
אבא ואמא, אמא ואמא, או אבא ואבא יכולים להיפרד זה מזה, ועדיין להישאר הורים שנמצאים שם עבור הילדים.
לא כמס שפתיים. כמציאות שצריך לבנות ולשמר.מה עוד אפשר לומר על טובת הילדים?
נדמה שכבר נאמר כמעט הכל. על המחיר של מאבק ממושך, על ילדים שנמצאים בין שני בתים, על מסרים שעוברים דרכם, ועל קונפליקט שהופך לעיתים להיות חלק משגרת המשפחה.
פרידה אינה חייבת למחוק את התא המשפחתי. היא משנה אותו. והמטרה היא לנסות לבנות מציאות חדשה שבה הילדים אינם צריכים לבחור צד, לתווך בין הוריהם או לשאת על גבם את הסכסוך.
המסר לילדים צריך להיות אמיתי
אפשר לומר לילדים: אנחנו נפרדים, אבל שנינו נשארים כאן עבורכם.
אלא שהמשפט הזה מקבל משמעות רק כאשר גם ההתנהלות של המבוגרים תומכת בו. כאשר הילדים אינם הופכים לשליחים, כאשר המחלוקת אינה מתנהלת דרכם, וכאשר גם החלטות קשות מתקבלות מתוך הבנה שההורות המשותפת לא מסתיימת עם הגירושין.
זוגיות יכולה להסתיים. הורות ממשיכה.
אז למה גישור?
גישור אינו קסם ואינו מעלים מחלוקות. הוא מציע דרך אחרת לנהל אותן.
השיחה נשארת בידיים שלכם
במקום להעביר את כל ההכרעות לגורם חיצוני, בני הזוג מנסים לגבש בעצמם פתרונות שמתאימים למשפחה שלהם.
אפשר לדבר גם על מה שלא נכנס לכתב תביעה
לא רק כסף, רכוש וזמני שהות. גם תקשורת, חגים, אירועים משפחתיים, שינויים עתידיים והדרך שבה מקבלים החלטות כהורים.
מנסים להפחית את עוצמת העימות
לא חייבים להסכים על הכל כדי לדבר. אפשר להיות חלוקים מאוד ועדיין לבחור בדרך שמטרתה למצוא פתרון.
הגירושין מסתיימים. החיים לא.
לעיתים נדמה שכאשר נחתם ההסכם, הפרק הקשה מאחוריכם. אבל הורות משותפת ממשיכה לייצר החלטות חדשות.
ילדים גדלים. צרכים משתנים. בני זוג חדשים נכנסים לתמונה. אנשים עוברים דירה, מחליפים עבודה, נוסעים לחו"ל, מתמודדים עם בריאות, חינוך ואלף הפתעות שלא ניתן לכתוב מראש בשום הסכם.
וגם אחרי הגירושין אפשר לחזור לגישור
זו נקודה חשובה במיוחד: גישור אינו מיועד רק להסכם הגירושין הראשון.
אם התעוררה מחלוקת חדשה, לא כל קונפליקט חייב להפוך מיד לעוד בקשה, עוד תגובה ועוד הליך משפטי. במקרים המתאימים אפשר לחזור לשולחן, לזהות מה השתנה ולנסות להגיע להסכמה חדשה.
לפעמים המחלוקת היא חדשה, אבל היכולת לדבר כבר קיימת.
ילדים לא צריכים לנהל את הגירושין של ההורים
ילדים שומעים גם דברים שלא נאמרים להם ישירות. הם מרגישים מתח, מזהים שינוי בטון, ולפעמים מנסים בעצמם להרגיע, לתווך או לבחור צד.
אחת המטרות החשובות בתהליך נכון היא להשאיר את האחריות לקונפליקט אצל המבוגרים.
איך נראה הליך גישור?
המטרה אינה להכריע מי צודק, אלא להבין מה צריך להיפתר והאם ניתן להגיע להסכמה.
מיפוי
מבינים מהן המחלוקות ומה חשוב לכל אחד.
שיחה
מאפשרים לכל צד להציג את הצרכים והחששות שלו.
אפשרויות
בוחנים יותר מפתרון אחד ולא ננעלים מיד על עמדה.
הסכמות
מגבשים פתרונות שניתן לחיות איתם גם לאחר הפגישה.
הסכם
כאשר מגיעים להסכמות, ניתן לעגן אותן במסמך מתאים.
בהליך משפטי
כל צד מציג את עמדתו בפני הערכאה השיפוטית, ובסופו של דבר ההכרעה יכולה להינתן על ידי שופט או דיין.
לעיתים זהו הליך הכרחי, ובמקרים מסוימים אין מנוס ממנו.
בגישור
המגשר אינו מכריע בסכסוך ואינו מחליט עבור הצדדים. תפקידו לסייע להם לנהל משא ומתן ולבחון אם ניתן להגיע להסכמה.
ההחלטות נשארות בידי הצדדים.
ומה אומר הדין?
גם המשפט הישראלי מכיר בגישור וביישוב סכסוכים כדרך לנסות ולפתור מחלוקות בהסכמה.
המגשר אינו מכריע
מטרת ההליך היא לסייע לצדדים להגיע להסכמה באמצעות משא ומתן חופשי. למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך עבורם.
יישוב סכסוך לפני התדיינות
בסכסוכי משפחה רבים קיימת מסגרת של בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת לפני פתיחת התדיינות משפטית, בכפוף לחריגים הקבועים בדין.
אפשר לעגן את ההסכמות
במקרים המתאימים, ניתן להביא הסכם שהושג במסגרת יישוב הסכסוך לאישור הערכאה המוסמכת ולבקש לתת לו תוקף משפטי.
טובת הילדים גם בזמן פרידה
בסרטון אני מדברת על ההתמודדות עם קונפליקט, על הורות לאחר פרידה ועל האפשרות לבחור דרך אחרת.
שאלות נפוצות על גישור משפחתי
האם גישור מתאים רק לזוגות שמסתדרים ביניהם?
לא. עצם קיומה של מחלוקת אינו שולל גישור. לעיתים מגיעים לגישור דווקא כאשר קיימות מחלוקות משמעותיות. השאלה היא האם ניתן לקיים משא ומתן חופשי ולבחון פתרונות בהסכמה.
האם המגשר מחליט מה יהיה ההסדר?
לא. למגשר אין סמכות להכריע עבור הצדדים. תפקידו לסייע להם לברר את הנושאים שבמחלוקת, לנהל משא ומתן ולבחון אפשרויות לפתרון.
אפשר להגיע לגישור גם אחרי שכבר התגרשנו?
כן. מחלוקות חדשות יכולות להתעורר גם שנים לאחר הפרידה, למשל סביב זמני שהות, חינוך, מעבר מקום מגורים או הוצאות. במקרים המתאימים ניתן לנסות ליישב גם אותן בגישור.
האם לפני תביעה בענייני משפחה חייבים לעבור יישוב סכסוך?
בסכסוכי משפחה רבים קיימת חובה לפתוח תחילה בהליך יישוב סכסוך ולעבור את המסגרת הקבועה בחוק. עם זאת קיימים חריגים, ובמקרים מסוימים ניתן לבקש גם סעדים דחופים.
מה קורה אם מגיעים להסכם?
ניתן לעגן את ההסכמות במסמך משפטי, ובמקרים שבהם הדבר נדרש להגיש אותו לאישור הערכאה המוסמכת.
ומה אם הגישור לא מצליח?
עצם ההשתתפות בגישור אינה מבטיחה שתושג הסכמה. אם הצדדים אינם מצליחים להגיע להסדר, הם יכולים לבחון את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותם.
לפני ששוברים את הכלים, אפשר לנסות לדבר
לפני שהמחלוקת הופכת לעוד הליך, עוד כתבי טענות ועוד חזית משפחתית, אפשר לבדוק אם ניתן ליישב אותה אחרת.
מקסימום תצליחו.
בפנייה למשרד ובמסירת פרטים אישיים מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות .
